דבלין, מאי 2015
 |
נהר הליפי, דבלין - River Liffey, Dublin - צולם ע"י אביב אלעד
5/5/15 - 8/5/15
6-11 מעלות צלסיוס, רוב הזמן גשום אבל הייתה קצת שמש מלווה ברוח.
לינה באכסניה בשם -Times Hostel - שלושה לילות בחדר של 4 בנות (2 מיטות קומותיים) עם שירותים ומקלחת בתוך החדר, 20 אירו ללילה.
יתרונות:
- לוקיישן מעולה לטעמי, מספיק רחוק ממוקדי הרעש אבל מספיק מרכזי בשביל להגיע לכל מקום ברגל - ישנם 2 סופרמרקטים ברחוב הסמוך, 2 דקות הליכה מפארק St. Stephen's Green, 10 דקות הליכה ממדרחוב Grafton Street (בעיקר חנויות יוקרה אבל גם הרבה מוזיקאים ברחוב, מזון מהיר וכו'), 20 דקות הליכה לנהר Liffey ולאזור ה- Temple Bar(פאבים בהמוניהם), חצי שעה הליכה לרחוב O'Connell - הרחוב הראשי בדבלין עם מלא חנויות כמו Penny's (המקבילה האירית ל-Primark המוכרת והאהובה) ומסעדות מזון מהיר.
- קל להגיע לשם משדה התעופה של דבלין באמצעות אוטובוס אחד בלבד.
- מטבח גדול לשימוש האורחים.
- צוות העובדים ממש אחלה ועוזרים בהכל.
- דברים חינמיים - ערב אחד היה יין בחינם, ערב אחר ארוחת ערב בחינם...שיחות בינלאומיות בחינם כל הזמן (כן, גם לישראל) אבל לטלפונים קוויים בלבד (לא סלולרי) מדלפק הקבלה.
חסרונות:
- הקירות די דקים אז אפשר לשמוע הכל. כמו כן הרצפה חורקת כך שכל פעם כשמישהו הולך במסדרון זה ממש מרעיש. בכל מקרה, הם מספקים אטמי אוזניים בחינם בקבלה.
- ארוחת בוקר בתוספת תשלום של 5 אירו - אני העדפתי לקנות מצרכים בסופרמרקט ולהכין בעצמי, גם יותר זול וגם יותר מזין. ככה גם הכנתי לי כריך לארוחת צהריים.
 |
| פארק סטפן הקדוש - Saint Stephen's Green - צולם ע"י אביב אלעד |
כאמור, רוב הזמן בדבלין (ובאירלנד בכלל) היה גשום.
בחור אירי שפגשתי בו בדבלין תוך כדי שיטוטיי במוזיאונים אמר לי -
"There is no such thing as a bad weather, you're just not wearing the right clothes!"
מסתבר שזו אימרה מאוד מוכרת באירלנד ושמעתי אותה בהמשך טיוליי כמה וכמה פעמים. החלטתי לאמץ אותה ולפעול לפיה. ביום הראשון היה ממש גשום. לא התחשק לי לקנות מטריה ועשיתי שימוש במעיל הגשם שיש לי עוד מימי הטיול הגדול בניו זילנד. החלטתי לנצל את הכניסה החינמית למוזיאונים (מוזיאונים לאומיים וגלריות לאומיות הם בכניסה חינם, תמיד), כולם במרחק הליכה מהאכסניה:
- National Museum of Natural History - נחמד, לא יותר מזה. יש שלדים ופסלים של בעלי חיים ספציפיים לאירלנד וגם מכל העולם. לא הייתי במוזיאון הזה בניו יורק אבל הבנתי שהוא ענק ומרשים - מי שהיה שם בטוח לא יתלהב מזה שבדבלין.
- National Gallery - די גדול, יש ציורים מתקופות שונות ומארצות שונות. אהבתי במיוחד את הציורים של דבלין מהמאה ה-18 וה-19, אפשר ממש לראות את השינוי וההתפתחות של העיר דרך האומנות.
 |
| הגלריה הלאומית - The National Gallery - צולם ע"י אביב אלעד |
- National Museum of Archeology - החלקים המעניינים מבחינתי היו של האומנות הויקינגית והקלטית והתערוכה על "אנשי הביצות" - אנשים שמתו לפני מאות שנים ונקברו בתוך ביצות (כמה מהם נמצאו באירלנד) והגופות שלהם נשתמרו כמעט בשלמותם - לא רואים את הגופות עצמם במוזיאון אבל יש הסברים מפורטים, סרטים וכו'. בכל מקרה לדעתי זו תערוכה מתחלפת.
 |
| מוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי. צולם ע"י אביב אלעד |
- Photography Exhibition- קרוב ל-Photography Archive באזור ה-Temple Bar - הייתה שם תערוכת צילומים של תחנות רכבת באירלנד, אני ממש אהבתי. הכניסה חינם, למרות שזו לא גלריה לאומית, וזו תערוכה מתחלפת.
 |
| תערוכת תמונות. צולם ע"י אביב אלעד |
 |
| רובע ימי הביניים - Medieval Quarter - צולם ע"י אביב אלעד |
 |
| גרפיטי באזור הטמפל בר - צולם ע"י אביב אלעד |
ביום למחרת (7/5) החלטתי לנצל את מזג האויר הטוב יחסית (11 מעלות, בלי גשם, הרבה שמש והרבה רוח, מה שגרם לקור מקפיא) ונסעתי לעיירת חוף בשם הות' (Howth), מרחק של כ-20 דקות נסיעה ברכבת מדבלין. מהאכסניה הלכתי לתחנת רכבת בשם Pearse Station (כרבע שעה הליכה) ולקחתי את הרכבת בשם Dart Line - כרטיס הלוך חזור עלה 6 אירו. ב-Howth דבר ראשון הלכתי לדלפק המידע לתיירים (Tourist Information Desk) - יוצאים מתחנת הרכבת ופונים שמאלה, הולכים כ-5 דקות עד שמגיעים לדלפק, שם אפשר לקבל מפה של העיירה בחינם ולבקש עצות מהיועצים שם לגבי המסלול המתאים ביותר עבורכם. יש כמה מסלולים אפשריים להליכה, באורכים שונים וברמות קושי שונות. אפשר גם לוותר על המסלולים ופשוט לעשות פיקניק על החוף או באחד הפארקים שם או ללכת קצת על הטיילת ולשבת לאכול במסעדה/פאב.
 |
| הות' - Howth - צולם ע"י אביב אלעד |
אני בחרתי לעשות מסלול קליל בשם - Lower Cliff Loop - המסלול בעצם לוקח אתכם במעלה הצוקים דרך החוף המזרחי של העיירה, עד הפסגה. כלומר, מימינכם יש בתים, משמאלכם - ים. לקח לי בערך שעה וחצי (כולל הפסקות) להגיע עד למעלה. כשהגעתי למעלה עשיתי הפסקת צהריים של חצי שעה. יש שם חניה למכוניות והרבה אנשים הגיעו לשם עם רכבים. לא יודעם אם יש אוטובוס שמגיע לשם - אם קשה לכם ללכת ואין לכם רכב שווה לבדוק את העניין, לא הייתי מוותרת על זה. יש שם גם דשא שאפשר לשבת עליו ולעשות פיקניק (במקרה שלא יורד גשם). את הדרך למטה בחרתי לעשות עם ה- Tramline Loop - בשילוט היה כתוב שזה לוקח שעה וחצי-שעתיים, אבל לי זה לקח 40 דקות. אולי כל ה-loop לוקח שעתיים, אני פשוט הלכתי בדרך הזו עד שהגעתי לנמל (משם בעצם התחלתי את המסלול). כשהגעתי לנמל ניסיתי לצלם כמה סלפי, אבל זה לא ממש עבד בגלל הרוח. החלטתי לחזור לדבלין.
 |
| הות' - Howth - צולם ע"י אביב אלעד |
 |
| נמל הות' - Howth - צולם ע"י אביב אלעד |
בדבלין, במקום לרדת בתחנת Pearse ירדתי בתחנת Tara, משם הלכתי לרחוב O'Connell, עשיתי קצת קניות בחנות Penney's ואכלתי בבורגר קינג. לא משו מיוחד. העברתי ערב שקט בסלון של האכסניה עם בחור קנדי שניגן בגיטרה.
ב-8/5, היום האחרון בדבלין, העברתי את היום עם ליה, בחורה גרמניה שהכרתי באכסניה. הלכנו לבקר בכלא בשם Kilmainham Goal. הכלא כבר שנים לא מתפקד ככלא, אלא כמוזיאון. החלק המערבי שלו היה סגור למבקרים הפעם כיוון שהוא היה בשיפוצים, ולכן הכניסה עלתה רק 4 אירו (2 אירו אם יש לכם כרטיס סטודנט בינלאומי). אומרים שהחלק המערבי הכי מרשים וגם השתמשו בו כאתר צילומים בכמה וכמה סרטים. לא ראיתי אף אחד מהם אז אני לא זוכרת. בכל מקרה, הסיור המודרך (כלול במחיר הכרטיס - אי אפשר להסתובב שם חופשי) היה מאוד מעניין, המדריכה סיפרה לנו על האסירים שהיו שם לאורך השנים, בעיקר על האסירים הפוליטיים, ואפשר ללמוד המון על ההיסטוריה של אירלנד בכלל ודבלין בפרט דרך הסיפורים האלו.
 |
| כלא קילמנהם - Kilmainham Goal - צולם ע"י אביב אלעד |
 |
| כלא קילמנהם - Kilmainham Goal - צולם ע"י אביב אלעד |
 |
| כלא קילמנהם - Kilmainham Goal - צולם ע"י אביב אלעד |
זה היה יום גשום, כך שביקור במוזיאון ממש התאים לנו. כדי להגיע שם מומלץ לקחת אוטובוס, בעיקר כשקר וגשום. אפשר להגיע ברגל ממרכז העיר אבל זה לוקח כ-45 דקות. ברחוב O'Connell יש מלא תחנות אוטובוס ויש שם גם מרכז מידע בנוגע לתחבורה הציבורית, שם אפשר לשאול איזה קו צריך לקחת כדי להגיע לכלא, או בעצם לכל מקום אחר באזור דבלין ומחוצה לה. לא זוכרת איזה קו לקחנו, אבל כרטיס הלוך חזור עלה בסביבות ה-3 אירו.
אכלנו ארוחת צהריים באיזשהו פאב (כ-10 אירו לתפוחי אדמה עם בייקון וגבינה וכוס שתייה קלה) ודרכנו נפרדו. הייתי צריכה לחזור לאכסניה כדי לקחת את הציוד שלי ולעזוב את דבלין.
תגובות
הוסף רשומת תגובה