צפון אנגליה ולונדון, מרץ 2022

מסלול:

תל אביב >> מנצ'סטר >> יורק >> לונדון >> תל אביב

8 ימים סה"כ
למנצ'סטר טסתי עם חברת איזיג'ט - מצאתי טיסה בכיוון אחד בעלות של 50$ (ללא התוספות). 
טיפ למתקדמות באיזיג'ט - אם את מתכננת לשלם אקסטרה על טרולי, עדיף להזמין כרטיס למקום בשורה הראשונה במטוס, זאת עם המקום לרגליים - הכרטיס הזה מכיל גם אפשרות להעלות טרולי לטיסה (תיק גב קטן ניתן להעלות בלי תוספת). סה"כ הטיסה למנצ'סטר עלתה 96$.
מלונדון חזרתי לארץ בטיסה של וויזאייר, שעלתה 253$ כולל טרולי וכולל הושבה בשורה הראשונה.
** לא שלחתי מזוודה לבטן המטוס, כי אין צורך, כולה 8 ימים, אפשר להסתדר (יש מכונות כביסה באנגליה).

כסף

באנגליה כידוע המטבע הוא פאונד/לירה שטרלינג. כשהייתי שם ההמרה הייתה 4.5 ש"ח לפאונד אחד.

יש לי כרטיס נטען של בנק הדואר - כרטיס בשם סמארטקארד שיש עליו 3 מטבעות - שקל, אירו ופאונד. כל הטענה עולה 45 ש"ח ולאחר מכן כאשר משתמשים בו לתשלום - אין עמלות. אלא אם כן משלמים במטבע אחר שהוא לא אירו/פאונד/שקל. בשבילי זה היה הכי נוח - זה לא כרטיס אשראי אלא דביט (אין אפשרות לתשלומים והכסף יורד באותו רגע). אפשר להטעין אותו דרך האינטרנט (עם האפליקציה של הבנק שלך) ויש ביטוח - אם גונבים את הכרטיס ישר מבטלים את הכרטיס ומחזירים לך את הכסף שהטענת. 

בנוסף הכרטיס הוא גם עם רכיב קונטקטלס. 

לקחתי איתי גם כרטיס אשראי ישראלי, ליתר ביטחון. לא השתמשתי בו בסוף אבל טוב שיש.

העדפתי לא לקחת איתי מזומן יותר מדי - לקחתי רק 100 פאונד (ובסוף חזרתי עם עודף). בהרבה מקומות באנגליה לא מקבלים בכלל מזומן - הם מעדיפים להתנהל עם כרטיסים בלבד. 

סים קארד

קניתי בסניף דואר אבל יש כמעט בכל סופרמרקט. יש כמה אפשרויות, בחרתי ב- giff gaff במחיר של 11 פאונד, וקיבלתי 10 ג'יגה ושיחות מקומיות חופשי בלי הגבלה לחודש. לא צריך יותר מזה (ויש מצב שזה גם יותר מדי). 

** שימו לב - אתן מקבלות את הסים קארד ועוד פתקית שנראית כמו קבלה. על הפתקית יש קוד הפעלה ובתוך החבילה עם הסים קארד יש הסבר על איך להפעיל את החבילה שרכשת - לא מספיק רק להפעיל את הסים.

מנצ'סטר, 10-13/03/2022

לינה

MOTEL ONE MANCHESTER-PICCADILLY

3 לילות, מחיר ממוצע ללילה - 86 פאונד (לא כולל ארוחת בוקר),

יתרונות:

- מיקום נוח ליד תחנת רכבת

- מחיר סביר

- חדר מרווח ונעים

- שמפו + סבון במקלחת (אין צורך להביא איתך מהארץ >> חסכון במקום ומשקל בטרולי)

- חימום 

- חלונות אטומים לרעשים אבל אפשר לפתוח אותם כדי לאוורר (כי החימום יכול להיות טו מאץ' לפעמים)

- שקעים חשמליים עם יציאת USB ככה שלא חייבים ממיר חשמלי לשקע בריטי 

- יש מייבש שיער + מכונת קפה 

חסרונות:

- לא ממש מרכז העיר, מרחק הליכה של רבע שעה מהמרכז או 5 דקות נסיעה בחשמלית. 

- ארוחת בוקר בתוספת 10 פאונד - לא ניסיתי אותה אבל נראית ארוחה לא מאוד מגוונת. העדפתי לאכול בחוץ.

- לא יודעת לגבי חדרים אבל לי היה נוף לבניין אחר - לא קריטי כי גם ככה בקושי נמצאים בחדר. 

התניידות

• הרבה הליכה ברגל, גם כשקר וגשום. 
• הרכבת החשמלית (metrolink) מאוד נוחה והיא מגיעה בתדירות גבוהה למדי. יש כמה קווים בעיר ובכל תחנה ראיתי סדרנים ששמחו לעזור ולהסביר. אין צורך לקנות כרטיס - לפני שעולים לרכבת (בתחנה עצמה) יש סורק כרטיסי אשראי (יש עליו סימון של ווייפיי) - מעבירים בו את כרטיס האשראי או google pay (מאמינה שאפשר גם עם apple pay אבל לא בדקתי) ואז מעבירים שוב בתחנה האחרונה (אם החלפת קווים בדרך - אז אין צורך להעביר את הכרטיס בתחנות הביניים). יש אפשרות לקנות כרטיס לפי אזורים לנסיעה יומית חופשית - אבל אני העדפתי שלא כי גם ככה הלכתי הרבה ברגל. נסיעה בודדת עולה 1.40 פאונד, כרטיס חופשי יומי לאזור 1 בלבד עולה 2.70 פאונד. התחנה של מרכז העיר היא St. Peter's Square.
• ראיתי גם שיש אוטובוס חינמי שיוצא מתחנת פיקדילי ועוצר באתרי תיירות מרכזיים - לא ניסיתי אותו אבל נראה נוח. כאן יש פרטים עליו. 
• יש גם רכבת רגילה (עילית) - לא מומלץ להשתמש בה לנסיעות בתוך העיר, סתם יקר ותדירות נמוכה. 

במנצ'סטר הנחיתה הייתה ב-1 לפנות בוקר, כלומר ב-11/3. 

בהתחלה הזמנתי חדר במלון בשדה התעופה ללילה הזה, אבל אז הבנתי שזה טיפשי כי כדי להגיע למלון הזה בתוך השדה הייתי צריכה לקחת מונית, אז העדפתי כבר להזמין את 3 הלילות הראשונים במלון בעיר. 

היו כמה אופציות, בסוף בחרתי במלון שבחרתי בגלל קרבתו לתחנת הרכבת פיקדילי. הזמנתי עם אפשרות לביטול של 24 שעות לפני ההגעה - המחיר גבוה יותר אבל שווה את השקט הנפשי. 

התכנון היה לקחת מונית משדה התעופה - בדיקה קצרה באתר של השדה הראתה שנסיעה מהשדה למרכז העיר עולה בערך 30 פאונד (20 דקות נסיעה). 

בדיקה נוספת הראתה שרכבת עולה 6 פאונד. אבל - הרכבת האחרונה יוצאת מהשדה בשעה 01:15 ואני כזכור נחתתי בשעה 01:00 (המטוס איחר בכמעט שעה). אבלללל בזכות זה שהיה לי רק טרולי ותיק גב קטן, ובזכות זה שישבתי בשורה הראשונה במטוס ויצאתי ראשונה, ובזכות זה שיש לי דרכון אירופאי אז יכולתי לעבור במהירות - הגעתי לרכבת האחרונה! ממש בשניה האחרונה, הם כבר סגרו את הדלתות אבל בגלל שראו אותי רצה (וזה לא היה קל, כי גם הייתי עם מעיל פוך וחשבתי שאני מתה) הם פתחו את הדלת ונתנו לי לעלות. חמודים.

למרכז העיר במנצ'סטר הגעתי בשעה 01:45 - לא אידיאלי, אבל בגלל שהמלון היה ממש מול היציאה מהתחנה - זה היה ממש בסדר. הרחובות היו ריקים והיה קר וחשוך - אבל שמחתי על הבחירה.

11/03/2022

מזג האויר הגשום (זרזיפים, לא משהו סוער) והקר לא מנע ממני לצאת לסיור רגלי בעיר. אז לבשתי חולצה טרמית וג'ינס ומעיל פוך כפפות וכובע צמר שכולל מחמם אוזניים - ויצאתי לדרך. בחרתי להצטרף לסיור מודרך עם מדריך מקומי בשם ג'וש, שיש עליו המון המלצות בגוגל ובטריפ אדוויזור - Free Manchester Walking Tour - מי שלא מכירה את הקונספט - הסיור הוא בחינם, בסופו משאירים למדריך טיפ. הסיור הזה יוצא כל יום בשעה 11 בבוקר (שעה מושלמת ליום שאחרי נחיתה בלילה, ככה יכולתי לישון עד מאוחר ברוגע). בכלל הסיורים האלה הם אפשרות מצויינת להכיר את העיר ולהכיר אנשים אחרים כשמטיילים לבד. לא צריך להירשם מראש, רק להגיע לנקודת המפגש בשעה הנקובה. זה בסדר גם לאחר קצת, אני הגעתי בערך 5 דקות לאחר שהסיור התחיל. נקודת המפגש הייתה בערך 5 דקות הליכה מהמלון, אני פשוט הסתבכתי קצת כי גוגל לא התאפס על המיקום. הסיור כולו ארך כ-3 שעות (כולל הפסקה של 20 דקות בשביל קפה ונשנושים), אז כדאי להגיע עם נעליים נוחות (אני באתי עם בלאנדסטון - הן גם ממש מתאימות להליכה בגשם). בסופו של הסיור נתתי לג'וש טיפ של 15 פאונד. 

הסיור הסתיים במרכז העיר, במרכז קניות בשם Arndale Market - יש שם סניף של NEXT - חנות ענקית של כמה קומות (מי ידעה שיש סניפים פיזיים של האתר הזה?) - הסתובבתי שם בערך 40 דקות כי וואלה, המבחר לא משהו. התאכזבתי מאוד. יש שם עוד הרבה חנויות, מסעדות וכו' אבל לא בשביל קניות באתי. נכנסתי לסניף הדואר כדי לקנות סים קארד (בתכלס יכולתי להסתדר עם הווייפיי החינמי שיש כמעט בכל מקום אבל לא רציתי להסתמך על זה). 

המשכתי בשיטוטיי בעיר והגעתי לקתדרלה הגדולה - לא נכנסתי אליה אבל כן נכנסתי לקתדרלה קטנה יותר שהייתה לא רחוקה מתחנת ויקטוריה - משם לקחתי רכבת חשמלית לתחנת פיקדילי, והלכתי לשנו"צ קצת במלון. 

בערב חיפשתי מקום מעניין לאכול בו - היה שישי בערב והכל היה מפוצץ אנשים. מלא אנשים ברחובות (וזה גם היה ממש אחרי הסרת כל מגבלות הקורונה אז אנשים היו בטירוף). הייתי נורא רעבה ועייפה אז בסוף נכנסתי למקדונלדס הראשון שראיתי :) 

ארוחה שלמה ב-6 פאונד, פחות מ-30 ש"ח. אשכרה יותר זול מאשר בארץ.

חזרתי למלון ברגל - היה כבר אחרי 11 בלילה. הלכתי דרך שכונה שנקראת Gay Village - כשמה כן היא, אזור של כל מי ומה שקווירי. האמת שכל העיר מרגישה מאוד בטוחה ומזמינה לקהילת הלהט"ב, יש דגלי גאווה בכל מקום והגיי ווילג' בכלל מלא פאבים ומועדונים וכיף. אהבתי ללכת שם בלילה כי הרגשתי שם בטוחה - גם תמיד היו שם א.נשים, היה אור (צבעוני כמובן) ומוזיקה כייפית שבקעה מהמועדונים השונים. ודראג קווינז מהממות על הדרך, מה עוד אפשר לבקש?

    

12/03/2022

פתחתי את היום בארוחת בוקר בבית קפה חמוד שראיתי עליו המלצות בטריפ אדוויזור. 

Federal Cafe

יש כמה סניפים במנצ'סטר - אני הלכתי לסניף ברובע הצפוני (Northern Quarter).

אין אפשרות להזמין מקום. תתכוננו לחכות בתור משהו כמו שעה - אם אין לכם בעיה לשבת בחוץ - יכול להיות שאפילו פחות (היה לי קר מדי ולא התחשק לי לשבת לאכול עם מעיל). כשתעמדו בתור המארחת תצא ותרשום אתכן, וגם תיתן לכן תפריט ככה שתוכלו להחליט מראש מה תרצו להזמין. אם יש מזג אויר סבבה - אפשר גם לקחת טייקאוואי ולשבת באיזה פארק.. 

אם את לבד ותהיי מוכנה לשבת על הבר ליד עוד אנשים - יש סיכוי שלא תחכי הרבה זמן. לי לא היה אכפת איפה לשבת, העיקר בפנים, וחיכיתי בערך 45 דקות. היה שווה את זה (וגם ככה לא מיהרתי לשום מקום). 

הזמנתי פרנץ' טוסט וקפוצ'ינו ועלה לי 10 פאונד, כולל טיפ. 

 

המשכתי בשיטוטיי ברובע הצפוני - הרובע מאופיין באומנות רחוב מטורפת, ציורי קיר מדהימים, באמת.

מצאתי בלוג של מישהי שכתבה על ציורים נבחרים ואיפה אפשר לראות אותם - לא היו מיקומים מדויקים אז זה היה מעין משחק של "חפש את המטמון" מבחינתי. דרך מעניינת להכיר את העיר.

Manchester Street Art: Self-Guided Walking Tour  - זה הבלוג. ממש ממליצה לקרוא קצת על היצירות עצמן וגם על היוצרים.

 

 

אח"כ הלכתי ל- Picadilly Gardens - סתם כי חשבתי שיש שם גנים יפים ומכיוון שהיה יום שבת אולי גם יש הופעות רחוב. סתם ניחשתי מנסיונות עבר באנגליה. אז טעיתי - יש שם פיסת דשא ואזור תחת שיפוצים. אבל היה שם שוק אוכל! איזה כיף, בול בזמן לארוחת צהריים. לאחר שיטוט קצר בחרתי באוכל ונצואליני (ככה אומרים את זה? מונצואלה קיצר) - טעים טעים ולא יקר. לא זוכרת כמה בדיוק אבל פחות מ-10 פאונד בטוח, וממלא מאוד - בקושי הצלחתי לסיים. ישבתי שם על הדשא (לא היה רטוב כי לא ירד גשם היום) עם קולות מואזין ברקע (זה היה הקלטה של מואזין, שלאחר כמה שורות בערבית היה תרגום לאנגלית) - די מעיק אבל ידעתי מראש שיש קהילה יחסית גדולה של מוסלמים במנצ'סטר ככה שזה לא הפתיע אותי. 

לאחר ארוחת הצהריים הלכתי לגלריה לאמנות (Manchester Art Gallery), בערך 5 דקות הליכה משוק האוכל. הכניסה היא בחינם (למעט תערוכות ספציפיות) ואין צורך להזמין כרטיס מראש. הגלריה פתוחה בכל יום (חוץ מימי שני) בין השעות 10 בבוקר עד השעה 17. בימי שני הגלריה סגורה. יש שם כמה סוגים של יצירות - החל מאמנות קלאסית ועד פוסט מודרנית. 

כדאי להשאיר את התיק והמעיל בשמירת חפצים - זה בתשלום קטן ושווה את זה. 

 

 

בערב, אחרי מנוחה של שעה וחצי במלון, הלכתי להצגה בבית האופרה (כרבע שעה הליכה מהמלון) - לא תיכננתי את זה מראש. אתמול, במהלך שיטוטיי בעיר, ראיתי פרסומת להצגה בשם:

The Curious Incident of the Dog in the Night-Time

זה היה נשמע לי מוכר אז קצת חקרתי על זה ונזכרתי שיש כזה ספר ("המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה"). לא קראתי את הספר אבל זה נשמע מעניין אז החלטתי לבדוק כמה עולה כרטיס. גיליתי שכרטיס ברגע האחרון, לשורה 14 באולם, עולה 16.65 פאונד. קניתי דרך האתר של בית האופרה (יום לפני) ומסתבר שזו ההצגה האחרונה במנצ'סטר - אז שמחתי ששמתי לב לפרסומת הזו. 

יש שם עוד מלא הצגות, גם מחזות זמר מפורסמים מלונדון, אז שווה לבדוק. 

** שימו לב - אין כניסה למאחרים. ההצגה מתחילה בזמן, וברגע שהיא מתחילה אין כניסה, אלא רק בהפסקה הראשונה (בד"כ רבע שעה לאחר תחילה ההצגה). זו לא באמת הפסקה שיוצאים מהאולם לאכול ולשתות, אלא 2 דקות שבהן מחליפים תפאורה ונותנים למאחרים להיכנס. זה די מבאס (קרה לי בהצגה הזו) אז כדאי להגיע בזמן. הייתה גם הפסקה של כחצי שעה שבמהלכה אפשר לצאת לשירותים ולקנות אוכל ושתיה (פופקורן וכאלה). 

כשיצאתי מההצגה כבר היה 11 בלילה, וכיאה לשבת בערב אחרי משחק דרבי (מנצ'סטר יונייטד מול מנצ'סטר סיטי) - הרחובות היו מפוצצים באנשים, הרבה אוהדים של יונייטד שרים שירי ניצחון ויורדים על אוהדי סיטי - תכלס חוויה, אבל הייתי עייפה ורעבה - אז נכנסתי לאחד הסופרים שהיו פתוחים (יש כאלה שפתוחים 24/7) וקניתי סנדוויץ' ומאפה ממולא בבשר. לא אידיאלי לשעה 11 בלילה אבל זה השביע והיה טעים. חזרתי למלון ברכבת החשמלית, עייפה אך מרוצה.

13/03/2022

היום אני נוסעת ליורק ברכבת בצהריים, אז יש לי את כל הבוקר לעשות משהו. 

בחרתי ללכת לגלריה בשם HOME. בעיקרון זה קולנוע לסרטים עצמאיים, שיש בו גם בית קפה חמוד וגלריה של אמנות (בעיקר צילומים אבל לא רק). הכניסה לגלריה היא בחינם. הגלריה נחמדה, היה מיצג של שמלה שנתפרה ע"י נשים מהקהילה היהודית של מנצ'סטר - השמלה נתפרה מכמה פיסות נפרדות - כל פיסה  נתפרה ע"י אישה אחרת, ולכל פיסה הסיפור שלה. זה היה החלק הכי מעניין שם ככה שממש לא חובה לבקר שם. הלכתי ברגל וחזרתי ברגל והיה מזג אויר סבבה אז נהנתי סה"כ. הבניינים באזור של הגלריה הם בניינים די מודרניים, בשונה ממרכז העיר, שרוב הבניינים שם עשויים מלבנים אדומות האופייניות לעיר תעשייתית, אז זה גם היה מעניין לראות צד שונה של העיר. 

לארוחת צהריים הלכתי למסעדה בשם Northern Soul Grilled Cheese - מסעדה שמעוצבת בסגנון דיינר אמריקאי, והתפריט בה על טהרת טוסטים עם גבינות שונות והאם ובייקון ושתיה שהיא גזוז. היא ממוקמת במבנה תעשייתי שהיה פעם מחסן או בית חרושת, ברובע הצפוני של העיר וזה היה מושלם. הטוסט, הגזוז, האוירה, המוזיקה, השירות. הכל היה ממש טוב וכייפי. לא סתם יש להם ביקורות טובות בטריפ אדוויזור.

לסיכום - מנצ'סטר הפתיעה אותי לטובה. האנשים נחמדים ועם וייבים של צ'יל (מפתיע בשביל עיר תעשייתית גדולה). הרובע הצפוני היה הכי אהוב עליי, עם חנויות ובתי קפה קטנים ועצמאיים ואומנות הרחוב בכל מקום. חשבתי שאני אסע יום אחד לליברפול השכנה, אפילו שהייתי שם בעבר, אבל בסוף מנצ'סטר מילאה אותי ולא הרגשתי צורך לצאת ממנה. יומיים וחצי בהחלט מספיקים - למי שלא הייתה בליברפול הייתי ממליצה להשאר עוד לילה אחד לפחות במנצ'סטר ולקחת רכבת לליברפול לטיול יום (פחות משעה נסיעה לכל כיוון - אפשר גם לישון שם לילה אחד אבל לא חובה). 

** בתור אישה שמטיילת לבד חייבת לציין שהרגשתי די בטוחה, כל הזמן. כאמור בשעות הלילה הלכתי דרך רחובות מוארים ואף פעם לא שמתי אוזניות בהליכה, תמיד הייתי מודעת למה קורה סביבי וזה עזר לתחושת הביטחון.

יורק, 13-16/03/2022

לינה

Staycity Aparthotel - YORK BARBICAN CENTRE

3 לילות, מחיר ממוצע ללילה - 66.90 פאונד (לא כולל ארוחת בוקר).

יתרונות:

- מדובר במלון דירות ולקחתי את החדר הזול ביותר שלה - חדר סטודיו. החדר כולל מקרר, מטבח מאובזר (כיריים חשמליות, קומקום חשמלי, צלחות, כוסות, סכו"ם וכו') והוא די מרווח.

- חדר כביסה לשימוש אורחי המלון בחינם (כולל אבקת כביסה. מרכך כביסה לא היה אבל לא קרה כלום מזה שכיבסתי בלי המרכך). החדר פתוח 24/7 ויש בו 4 מכונות כביסה ו-4 מייבשי כביסה. יש הסבר באנגלית איך לתפעל הכל - לא היה לי הכי ברור אז ביקשתי עזרה מפקיד הקבלה.

- סופרמרקט של co-op ליד המלון שפתוח כל יום מ- 06:00 עד 23:00.

- כמה קווי אוטובוס במרחק 2 דק' הליכה מהמלון.

- שקעים חשמליים עם יציאת USB ככה שלא חייבים ממיר חשמלי לשקע בריטי.

- יש מייבש שיער.

חסרונות:

- לא באמת מרכז העיר - בערך 20 דק' הליכה מהמרכז או 5 דקות נסיעה באוטובוס. לקחת לי חצי שעה להגיע מתחנת הרכבת (כי גם הלכתי לאיבוד כמובן, אפילו עם הגוגל מאפס שדי איכזב אותי). אבל שאלתי אנשים ברחוב והם כיוונו אותי והיה בסדר בסוף.

- די חשוך שם בלילה ולא סימפטי (אבל זאת יורק, אין שם פשיעה, אז לא הייתי מודאגת). 

התניידות

ליורק הגעתי ברכבת עילית בינעירונית מתחנת פיקדילי במנצ'סטר. רכבת ישירה שעוצרת במעט תחנות בדרך (העיר Leeds ביניהן) - הנסיעה ארכה כשעה וחצי ורכבת הייתה מפוצצת באנשים, ממש. שמחתי שהגעתי לתחנה חצי שעה לפני הזמן וככה הצלחתי לתפוס מקום איך שהרכבת הגיעה. גם שמחתי שהיו איתי רק טרולי ותיק גב - הטרולי נכנס למדף העליון והתיק היה עליי. היה גם מגש מתקפל קטן עליו יכולתי להניח את הקפה ומאפה שרכשתי (בדוכן מקומי בפיקדילי, המאפה היה מהמם). כמובן - ווייפיי חופשי ברכבת (שלא תמיד עבד - לכן שמחתי שהיה לי סים קארד מקומי) ושקעים חשמליים כדי להטעין את הטלפון (מה שמצריך ממיר לשקע בריטי - לא לקנות בשדה התעופה, זה סתם יקר, אפשר לקנות בכל חנות של WH Smith או Boots - יש כאלה בתחנות רכבת מרכזיות וזה יותר זול). 

הכרטיס עלה 33 פאונד ורכשתי אותו באפליקציה של trainline - באפליקציה (או באתר) אפשר לרכוש כרטיסים לרכבות בינעירוניות - מקבלים את הכרטיס כקוד QR למייל (יש גם גישה דרך האפליקציה) וככה נמנעים מתורים בקופות בתחנת הרכבת. בתחנה יש מכונות שאפשר לרכוש דרכן כרטיס נייר אבל שמתי לב שהמכונות נתקעות לעיתים קרובות וגם כשהן עובדות - לא הכי ברור איזה כרטיס צריך וכו'. בקיצור - היה לי הכי נוח דרך האפליקציה. כשמגיעים לתחנה מעבירים את טלפון מתחת לסורק ונכנסים. אין מקומות שמורים (אלא אם כן קנית כרטיס למחלקה ראשונה).

בתוך יורק הלכתי הרבה ברגל ולפעמים נסעתי באוטובוסים. היו לי כמה פעמים שהתבלבלתי בכיוונים ונסעתי ארבע תחנות עד שהבנתי שהייתי צריכה את הכיוון השני - לאחר התייעצות עם פקיד הקבלה במלון הבנתי שעדיף לזנוח את הגוגל מאפס ולעבור להשתמש באפילקציה בשם city mapper בשביל התניידות באוטובוסים. האפליקציה מתאימה לכל בריטניה (ולעוד הרבה מקומות באירופה, מסתבר) אבל רק ביורק הרגשתי שאני צריכה אותה. הפקיד גם הציע להוריד אפליקציה נוספת בשם FirstBus (לא ניתן להוריד את האפליקציה בישראל, רק כשתגיעו לאנגליה תוכל להתקין אותה - אלא אם כן משהו השתנה). באפליקציה הזו השתמשתי כדי לרכוש כרטיסי נסיעה לאוטובוס - יש אפשרות לשלם באוטובוסים ב-google pay או כרטיס אשראי שיש לו את הסימן של הווייפיי (כמו ברכבת החשמלית במנצ'סטר), אבל העדפתי להשתמש באפליקציה הזו כי כך יכולתי לרכוש כרטיס חופשי יומי. כרטיס לנסיעה בודדת עלה 2.20 פאונד והוא תקף ל-90 דקות (כלומר, נסעת 4 תחנות ואז גילית שאת צריכה את הכיוון ההפוך? אם קנית כרטיס באפליקציה את תוכלי לראות כמה זמן נשאר לך להשתמש בו ואם עוד לא עברו 90 דקות - את יכולה לסרוק אותו שוב). כרטיס חופשי יומי עולה 4.40 פאונד (כמו 2 כרטיסים בודדים) אז אולי שווה מראש לקנות כזה. מצד שני, אם את לוקחת מלון במרכז העיר - כנראה שלא יהיה לך צורך באוטובוסים.